תלמוד ירושלמי נדרים י״א:ה׳

1 משנה: נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בִתּוֹ. נָדְרָה בִתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ. נָדְּרָה בַנָּזִיר וְסָבוּר שֶׁגָּדְרָה בַקָּרְבָּן. נָדְּרָה בַקָּרְבָּן וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר. נָדְרָה מִן הַתְּאֵינִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הָעֲנָבִים. מִן הָעֲנָבִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הַתְּאֵינִים. הֲרֵי זֶה יַחֲזוֹר וְיָפֵר.

2 הלכה: אָמְרָה קוֹנָם תְּאֵינִים וַעֲנָבִים אֵילּוּ כול׳. אֲפִילוּ שָׁמַע וְשָׁתַק. אֲפִילוּ שָׁמַע וְקִיֵים.